• 772b29ed2d0124777ce9567bff294b4

כובעי קש הם הנוף היפה ביותר בטיול

אני מטייל לעתים קרובות ברחבי צפון ודרום הארץ.

ברכבת הנוסעת, אני תמיד אוהב לשבת ליד חלון הרכבת, ולהביט בנוף שבחוץ. באותם שדות עצומים של המולדת, מדי פעם לראות דמויות חקלאים קשות חובשות כובעי קש מהבהבות.

אני יודע, כובעי הקש הפלאשים האלה, הם הנוף הכי יפה בטיול.

בכל פעם שאני רואה את כובע הקש על ראשם של האחים החקלאים, אני מרגיש סוג של תנועה בלתי מוסברת. כשהייתי צעיר, נהגתי לחבוש כובע קש פעמים רבות, רועה בשדות היפים של עיר הולדתי.

באוגוסט 2001, הלכתי לראות את אולם הזיכרון למרד ה-1 באוגוסט בנאנצ'אנג. בפינה המזרחית של הקומה השנייה של אולם התצוגה, ישנם כמה קדושים מעונים שפעם לבשו כובעי קש שחורים. כובעי הקש הללו, בדממה, מספרים לי על נאמנותו של אדונם למהפכה.

 

29381f30e924b89996d25d8577b7ae93087bf6dc

 

כשראיתי את כובעי הקש המוכרים הללו, מחשבותיי נדהמו מאוד. כי לפני כן, מעולם לא שקלתי את הקשר בין כובעי קש למהפכה הסינית.

כובעי הקש האלה מזכירים לי את ההיסטוריה המהפכה הסינית.

בדרך המרץ הארוכה, כמה חיילים של הצבא האדום חובשי כובעי קש לחמו בנהר שיאנגג'יאנג, חצו את נהר ג'ינשה, כבשו את גשר לודינג, חצו את הר השלג, כמה כובעי קש הובילו את הקורבנות לראשי הקורבנות, ויצאו לסיבוב חדש של מסע מהפכני.

כובע הקש הנפוץ והיוצא דופן הזה, שנוסף לעוצמתה ולעוביה של ההיסטוריה של המהפכה הסינית, הפך לקו נוף יפהפה, וגם הפך לקשת בענן מהבהבת בצעידה הארוכה!

כיום, האנשים שמשתמשים בעיקר בכובעי קש הם, כמובן, חקלאים, אלה שמתמודדים עם אדמת הלס כשגבם לשמיים. הם עובדים קשה על האדמה העצומה, זורעים תקווה וקוצרים את היסודות החומריים התומך בבניית המולדת. ויכול לשלוח להם שמץ של קרירות, כובע הקש הוא.

ולהזכיר את כובע הקש זה להזכיר את אבי.

אבי היה תלמיד רגיל בשנות ה-50 של המאה הקודמת. לאחר שיצא מבית הספר, הוא עלה על הרציף בגובה מטר אחד וכתב בגיר את נעוריו.

אולם, באותן שנים מיוחדות, לאבי נמנעה הזכות לעלות על הפודיום. לכן הוא חבש את כובע הקש הישן שלו ויצא לשדות עיר הולדתו לעבוד קשה.

באותה תקופה, אמי דאגה שאבי לא ישרוד. אביו תמיד חייך ונענע את כובע הקש בידו: "אבותיי חבשו כובע קש בהמשך, עכשיו גם אני חובש כובע קש, בחיים, אין שום בעיה. חוץ מזה, אני בטוח שהכל יהיה בסדר."

ואכן, לא עבר זמן רב עד שאבי עלה שוב לבמה המקודשת. מאותו רגע ואילך, בכיתתו של אבי, תמיד היה נושא על כובעי קש.

עכשיו, אחרי פרישתו, אבי חובש כובע קש בכל פעם שהוא יוצא. אחרי שהוא חוזר הביתה, הוא תמיד מניף את האבק מכובע הקש שלו לפני שהוא תולה אותו על הקיר.


זמן פרסום: 15 בספטמבר 2022